בית כנסת

כל הכתבות הקשורות לבית כנסת באתר אשדוד נט
מגזין אשדוד
חזון יאשיהו - יום חמישי
לאחינו ורעינו, בני קהילתנו הקדושה "שובה ישראל" בכל מקום ומקום. יש בליבנו שמחה מרובה, אשר זכינו להיות פעם נוספת, בארץ, אשר אבותי ואבות אבותיי עבדו בה את ה', אהבה תמימה, אהבה זכה וברה וחזרנו בקבלה אשר קיבלנו בליבנו להודות על הטוב, על החן וחסד והרחמים אשר חנן אותנו ה' יתברך, על ידי עבדיו הנביאים, וצדיקים במיתתם קרואים חיים. בעז"ה נזכה בשעות הבאות להשתטח על ציון מו"ר זקני הקדוש, המלומד בניסים, אשר היה מעמודי עם ישראל, קדושתו ותורתו ופרישותו וצידקותו קשה לתאר. הקב"ה חנן את האדם בשני כוחות אשר אפשר להביע את אשר מתרחש בלב; ידיים לכתוב ופה לדבר. יש דברים שהפה והידיים הם לא יכולים להביע את רחשי הלב ודבר זה אנו חשים ומרגישים בכל פעם שמתקרבים לציון רבנו חיים הגדול זצוק"ל. בכל פעם שזכינו להשתטח על קיברו ראינו ישועת ה' כהרף עין, עודם מדברים ואני שומע. ועוד שימים אלו סמוכים לחודש הרחמים והסליחות ובסוף חודש זה הוא יום פקידתו, כ"ה באלול, מבקש אני מאבותיי הקדושים מבית פינטו ומבית אבוחצירא שיעלו ברחמים, לפני אב הרחמים, ויעוררו שפע מלפני בעל הסליחות, לסלוח ולרחם, לפקוד ולהושיע, את כלל עם ישראל ובפרט לבני קהילתינו הקדושה "שובה ישראל", ויזכירו לפני כיסא הכבוד את כל החסד וכל האמת והתורה אשר כל השותפים, אשר שותפים יחד עימנו מיום אשר נוסדה ק"ק "שובה ישראל", טוב שנים, שלא ידח ממנו נידח ואור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו לגאולה. ומכניסי דימעה הכניסו דמעתינו לפני מתרצה בדמעות ויזכרו ויזכירו לטובה את כל העומדים לימיננו כאחיעזר וכאחיסמך, אלו שהם בגדר "מחזיקים בה" שבירכתם תיהיה "עץ חיים", ולאלו אשר "תומכים בה" שבירכתם תיהיה "המאושר". ובהכנעת הלב, מבקשים ממו"ר זקננו רבנו חיים פינטו על השמות של האנשים אשר בליבנו מזכירים ובפינו, שעליהם תעתיר ביותר בשמים, משום שעמדו עימנו ועם ישיבתנו הקדושה, באהבה ובמסירות, "לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה". הקב"ה ישפיע ויקיים בכל בני קהילתינו והריקותי לכם ברכה עד בלי די עד שיבלו שיפתותכם מלומר די, חזק חזק ונתחזק, גדלו לה' איתי ונרוממה שמו יחדיו, דרשתי ה' וענני ומכל מגורותי הצילני, הושיענו ה' ונושע, אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הצליחה נא' נדרי לה אשלם נגדנה לכל עמו. והנה חשבנו בדעתנו, על קבלה אשר נשתדל כולנו לקבל כאיש אחד בלב אחד, לחזק ולהתחזק בה. ובשעה שהיינו חושבים על דבר חיזוק ועל דבר הקבלה אשר בליבנו לקבל שומעים אנו סימן מהקב"ה, אמן. והנה, ידוע מעשה הנורא ברב מרדכי יפה, "בעל הלבושים", אשר נסע לאיטליה לעיר ונציה כדי ללמוד את חוכמת עיבור החודש אצל החכם אבוהב הספרדי ולמד אצלו בערך 4 חודשים ובסוף ה-4 חודשים, בנו הקטן של חכם אבוהב, בן 5 שנים, בירך בירכת בורא פרי העץ בקול רם וכל הבית ענו אמן, חוץ מרב מרדכי יפה שלא ענה אמן. חכם אבוהב כעס עליו מאוד, גער בו ונזף בו נזיפה גדולה ונידה אותו. הרב מרדכי חיכה 30 יום, כדין נידוי מרב לתלמיד, ואחרי כן בא לפייסו, ושאל את רבו; מדוע הכעס הגדול הזה ונידוי אשר נידהו 30 יום? ענה חכם אבוהב ואמר לו תדע שאהבה גדולה אהבתיך, אהבה שאינה תלויה בדבר ותדע שבשעה שלא ענית אמן נתחייבת מיתה לשמים, והנידוי היה לך לכפרה על הפגם הגדול שנגרם, ומחילת העוון יהיה לך בתנאי שבכל מקום ובכל קהילה שתידרוך כף רגלך תפרסם את גודל החטא והפגם של מי שאינו עונה אמן וגם תפרסם מעשה נורא שאספר לך. במדינת ספרד היו קהילות קדושות לפני גזרת תתנ"ו והייתה שם עיר גדולה לאלוקים, עיר ואם בישראל ובאותה עיר היה מלך שרצה לגרש את היהודים מעירו כמה פעמים, ובכל פעם שחזרה הגזרה, צדיק גדול וחסיד שהיה בעיר היה הולך לפני המלך וממתק ומרכך את ליבו. והנה שוב הגזרה הקשה יצאה מתחת ידי המלך וכל היהודים בעיר בפחד ואימה וחרדה גדולה, מיד באו לביתו של הרב הצדיק שיבא עימם למלך להשתדל לבטל את הגזרה, ענה הרב ואמר ימתינו לי עד אשר אסיים להתפלל תפילת מנחה, ענו חשובי הקהילה עת צרה היא ליעקב, אסור להתמהמה רגע אחד, הסכים הרב והלך עימם כשהגיעו לבית המלך, איך שראה המלך את פני הרב הצדיק נתרכך ליבו, קיבל המלך את הרב בכבוד ובהדר וכיבדו כבוד גדול, עודם מדברים והנה ניכנס אחד מן הכמרים החשובים והמעורכים במדינה, אך משונאי ישראל המרים והקשים, כשראה את הרב חשב בדעתו איך יצר וירע לרב ולמלוויו, מיד עמד והתחיל לברך את המלך בברכות מרובות שונות ומשונות אשר לקחו זמן ארוך, בראות הרב שהזמן מתארך החליט לעמוד ולהתפלל את תפילת מנחה שלא יעבור זמנה, עמד והתפלל. בינתיים סיים הכומר את בירכותיו השונות והמשונות ועמד וצעק; האם כולם ענו אמן? כולם עמדו ואמרו שודאי ענו אמן על ברכת המלך, חוץ מהרב אשר עמד ואמר אני התפללתי מנחה ולא עניתי אמן. מיד נפל הכומר על הריצפה והתחיל לבכות ולומר למלך כעת כל הברכות נהפכו לקללות ואף ברכה לא תתקיים, בגלל הרב. חמת המלך בערה בו וציוה לחתוך את הרב לחתיכות קטנות ולשימו בשקים ולשלוח השקים לביתו. לאחר מכן ציוה המלך לגרש את כל היהודים מארצו. אחד מצדיקי הדור ההוא שהיה חבר טוב של הרב, הצטער צער גדול, ומהמקרה החמור אשר קרה לא התנחם בליבו ימים רבים ורצה לדעת, על מה ולמה קרה לצדיק וחסיד אסון קשה כל כך. באחד הימים שישב אותו רב בחדרו, עסוק בתורה, ראה מחזה נורא; את אותו צדיק וחסיד אשר מת על קידוש ה', בא לפניו ואמר לו; דע לך שכל חיי הקפדתי על כל המצוות קלה כבחמורה, אך פעם אחת בני הקטן בירך ברכה ולא עניתי אמן, וניגזר בגלל עניית אמן את כל הרעה הגדולה הזו. ולכן כל באי עולם יזהרו בעניית אמן. אמר החכם אבוהב לרבי מרדכי יפה תפרסם המעשה הזה ותקרא אותו פעם בחודש, להודיע לכולם מה העונש למי שאינו עונה אמן אפילו על ברכת תינוק כל שכן בבית כנסת כששליח ציבור מתפלל שמונה עשרה או קדיש. נחזק עצמנו בעניית אמן, וידוע את אשר אמרו בשם בסבא מקעלם: היה כדאי להקב"ה לברא את העולם למשך ששת אלפים שנה כדי שיהודי יזכה לומר אמן פעם אחת בלבד במשך זמן הבריאה וברוך הוא וברוך שמו, ואלף פעמים ברוך הוא וברוך שמו לא מגיע לגודל חשיבות של אמירת אמן פעם אחת בלבד ואלף פעמים אמן לא מגיע לגודל חשיבות של אמירת אמן יהא שמיה רבא פעם אחת בלבד, ואלף פעמים של אמירת אמן יהא שמיה רבא לא מגיעה לזכות של אות אחת מלימוד תורה. ועל זה הוסיף אחד מהגדולים והצדיקים של הדור הקודם שנוח לו לאדם לחיות שבעים שנה ולסבול את יסורי איוב ולזכות פעם אחת בחיים לומר אמן יהא שמיה רבא. והנה נקבל על עצמנו, באהבה גדולה, בקבלה חזקה להקפיד בעניית אמן ובזכות זה הקב"ה ימתק מעלינו כל גזרות קשות, וכל האמנים אשר נקבל על עצמנו ביום זה, יעלו לפני מתרצה בתפילה ויקובלו תפילותינו ברצון ועל ידי זה יושפע שפע רב בכל העולמות. ובזכות האבות הקדושים נזכה לגאולה שלמה "השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימנו כקדם". האוהבכם אהבה מרובה, ונפשי כעפר לכל תיהיה.
מגזין אשדוד
אבן מקיר תזעק
" שבוע טוב, שבוע אשר בו חל ראש חודש אב, זמן חורבן בית מקדשינו. אמרו חז"ל: אחד מן הדברים, אשר מעכבים את הגאולה, הוא חוסר כבוד לבתי כנסיות ולבתי מדרשות. והזוהר הקדוש, בפרשת "תרומה", החמיר מאוד בעוון זה והחשיבו ככופר בעיקר. וידוע את אשר מובא במדרש שוחר טוב: אמר רבי יוסי בן קיסמא, פעם אחת הייתי מהלך וראיתי 300 גמלים טעונים באף וחימה ופגע בי אליהו הנביא ואמר לי, זה למי שמדבר בבתי כנסיות. וכך הגמרא במסכת מגילה אומרת: אלוקים נמצא בעדת אל והמדבר בבית הכנסת, כאילו הופך עורו למול השכינה. וידוע, החלום המזעזע, אשר חלם התוספות יום טוב בשעת ת"ח ות"ט נהרגו עשרות אלפים מעם ישראל במיתות משונות ואכזריות, אשר אוזן לא שמעה עליהם מעולם; חתכו ידיים ורגליים של ילדים ונתנו להם לפרפר ולגסוס ולמות; קברו ילדים עם הוריהם, חיים באדמה; היו לוקחים ילדים חיים וצולים אותם באש ומחייבים את ההורים לאכול את בשרם; לא הייתה מיתה משונה, או מחשבה רעה וזדונית, אשר לא עשו. קרעו ספרי תורה ועשו מהם שקים ונעליים לרגליהם; מהתפילין היו מייצרים נעליים ועם ישראל, בבוקר היו בוכים, מי יתן ערב ובערב בוכים, מי יתן בוקר. וידוע, שבאותו זמן, הרגו את הגאון הקדוש המקובל האלוקי רבי שמשון מאסטרופילוי ומיתתו הייתה מיתה קשה ומשונה ביותר, לקחו קידון חד ודקרו, למטה בגופו והוציאו דרך ראשו וזאת הייתה אחת השנים הקשות, אשר עברה על עם ישראל והייתה עת צרה ליעקב, אשר כמותה לא נראתה ולא הייתה. עד שקם איש אלוקים קדוש, בעל התוספות יום טוב ובתעניות ובשאלות חלום שיודיעוהו מהשמיים, בשל מי הצרה הגדולה הזאת? ובלילה חלם, כל זאת משום שמדברים בשעה שהציבור מתפלל בבתי כנסיות ובעבור זה, באה הרעה הגדולה על ראשי עם קדוש ונתחייבו במכת "דבר" כי פגמו באות ו' של "דבור" ונעשה "דבר". מיד לאחר מכן ייסד" מי שבירך" מיוחד, לאותם שאינם מדברים בשעת התפילה והפיצוהו בכל תפוצות ישראל. וידוע, שבאותו זמן, נחלקו שני קדושי עם ישראל, על מה כל הרעה הזאת באה לעם ישראל?! אחד מקדושי עם ישראל, סבר, בעוון ייחוד- שהיו מתייחדים עם בנות ישראל בלי חתונה; ואחד סבר, בעוון שמדברים ומזלזלים בבתי כנסיות. עמדו חכמים באותו הדור ואמרו: הבה ונבדוק איזה סברה היא האמת, האם הייחוד או הדיבור בבתי כנסיות? הלכו ולקחו ילד קטן, כבן 5 והניחו לפניו תנ"ך ואמרו לו שיפתח את התנ"ך ובפסוק שיצביע, זו הסיבה למה כל הרעה הזו הבאה על עמנו. פתח הילד את התנ"ך ויצא הפסוק: "הכזונה יעשה את אחותינו" ראייה ניצחת שהכל בגלל איסור ייחוד, כך אמר אותו חכם כסברתו. אמר לו הצדיק השני, יפתחו תרגום יהונתן בן עוזיאל, מה מפרש על הפסוק הזה ומצאו: "לא יאי למהוי מתאמר בכנישתהון דישראל" (פירוש- לא טוב שידברו בבית הכנסת של ישראל). אם כך, דבר מדהים- פירוש של אותו צדיק ראשון, בגלל ייחוד ופירוש של יהונתן בן עוזיאל, בגלל שלא טוב שידברו בבתי כנסיות של ישראל. אם כך רואים ששני העוונות הקשים האלו, ייחוד ודיבור בבית הכנסת, משקלם משקל כבד וקשה ומשקל חמור הוא לעשות אף וחימה על כלל עם ישראל. וידוע, המעשה המובא על קדוש עם ישראל, רבי מנחם מנדל מרימנוב, אשר מו"ר זקני רבנו מאיר אבוחצירא, היה אומר שסגולה להינצל בשעת צרה, רק לקרוא בשמו של רבי מנחם מנדל מרימנוב וישועה קרובה לבוא. ידוע, בתקופתו הייתה חבורת הקוזקים, הידועה ברשעותם ובאכזריותם ואלוקיהם הם סוסיהם, אשר היו אוהבים ומכבדים ובכל כוחם עשו כדי לשמור ולכבד ולהטיב עם סוסיהם. באחד מן הימים, הגיעו לעירו של רבי מנחם מנדל מרימנוב, חבורת קוזקים אכזרית וחיפשו מקום לשמור את סוסיהם והמקום המהודר והטוב ביותר בעיר, מצאו את בית הכנסת והודיעו לגבאי בית הכנסת, שיפנו את בית הכנסת, משום שלמחר בבוקר, רוצים הם להחנות את סוסיהם בבית הכנסת. באו כל הקהל, בבכי ובצער, בפני רבי מנחם מנדל מרימנוב ואמרו לו: איך יחללו את בית אלוקינו?! ישבו לטקס עצה ופתאום אחד מן הקהל קם ואמר: יש לי רעיון ועצה טובה - בגג בית הכנסת יש חור ונוזל מים מן התקרה. נלך ונספר לקוזקים, על החור ושסוסיהם יירטבו ולכן, מוטב שייקחו את הסוסים למקום אחר, נוח יותר, אשר לא מטפטף גשם מהתקרה. עמד רב מנחם מנדל מרימנוב, בחרדה גדולה וצעק ואמר: מייד ילכו לתקן את הנזילה בבית אלוקינו! עמדו כמה מן הקהל וניסו להביע את דעתם, שטוב לעשות את הדרך הזו ולספר על הנזילה וזה יציל מחילול בית המדרש. הרב מנחם מנדל מרימנוב, עמד איתן בדעתו וצעק ואמר: כל הגזירה הקשה, לחלל את בית המדרש באה בעוון הנזילה בבית המדרש וכאשר יתקנו זאת, כל הגזירה תתבטל. מיד הלכו, כמצוות רבם, לתקן את הנזילה. בעודם מתקנים, הגיע שליח מן הקוזקים והודיע, שאינם חונים עוד בעיר וקיבלו פקודה לנוע לכיוון אחר. ידע האדם, שחובה ומצווה על כל יהודי ויהודי, להדר ולקדש את בית ה' וידוע, שביום שנחרב בית המקדש, הקדושה והאמונה נמצאת בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. ועל זה אמרו חז"ל: "אבן מקיר תזעק" - שבשעת חורבן בית המקדש, לקח הקב"ה מכל אבני בית המקדש ופיזרם, בכל העולם כולו ובכל מקום, שנפלה אבן מבית המקדש, נבנה בית מדרש, בית כנסת, ישיבה, או מקום של תורה. אם כך, בכל בית כנסת, יש אבן וחתיכה מבית המקדש ומי שמחלל, או לא נוהג בכבוד, בבית הכנסת, מחלל את בית מקדשנו. נקבל על עצמנו במוצאי שבת קודש, מהיום ולהבא, לכבד יותר בתי כנסיות ובתי מדרשות, להיזהר בכבודם וכמה שאפשר יותר להדר זה נתפלל להקב"ה ולירושלים עירך ברחמים תשיב ויהיה שבוע זה לטובה ולישועה וגאולה שלמה בקרוב. בית הרב. בברכה, בית הרב
ידיעות אשדוד
שבוע טוב, שבוע אשר בו חל ראש חודש אב
שבוע טוב, שבוע אשר בו חל ראש חודש אב, זמן חורבן בית מקדשינו. אמרו חז"ל: אחד מן הדברים, אשר מעכבים את הגאולה, הוא חוסר כבוד לבתי כנסיות ולבתי מדרשות. והזוהר הקדוש, בפרשת "תרומה", החמיר מאוד בעוון זה והחשיבו ככופר בעיקר. וידוע את אשר מובא במדרש שוחר טוב: אמר רבי יוסי בן קיסמא, פעם אחת הייתי מהלך וראיתי 300 גמלים טעונים באף וחימה ופגע בי אליהו הנביא ואמר לי, זה למי שמדבר בבתי כנסיות. וכך הגמרא במסכת מגילה אומרת: אלוקים נמצא בעדת אל והמדבר בבית הכנסת, כאילו הופך עורו למול השכינה. וידוע, החלום המזעזע, אשר חלם התוספות יום טוב בשעת ת"ח ות"ט נהרגו עשרות אלפים מעם ישראל במיתות משונות ואכזריות, אשר אוזן לא שמעה עליהם מעולם; חתכו ידיים ורגליים של ילדים ונתנו להם לפרפר ולגסוס ולמות; קברו ילדים עם הוריהם, חיים באדמה; היו לוקחים ילדים חיים וצולים אותם באש ומחייבים את ההורים לאכול את בשרם; לא הייתה מיתה משונה, או מחשבה רעה וזדונית, אשר לא עשו. קרעו ספרי תורה ועשו מהם שקים ונעליים לרגליהם; מהתפילין היו מייצרים נעליים ועם ישראל, בבוקר היו בוכים, מי יתן ערב ובערב בוכים, מי יתן בוקר. וידוע, שבאותו זמן, הרגו את הגאון הקדוש המקובל האלוקי רבי שמשון מאסטרופילוי ומיתתו הייתה מיתה קשה ומשונה ביותר, לקחו קידון חד ודקרו, למטה בגופו והוציאו דרך ראשו וזאת הייתה אחת השנים הקשות, אשר עברה על עם ישראל והייתה עת צרה ליעקב, אשר כמותה לא נראתה ולא הייתה. עד שקם איש אלוקים קדוש, בעל התוספות יום טוב ובתעניות ובשאלות חלום שיודיעוהו מהשמיים, בשל מי הצרה הגדולה הזאת? ובלילה חלם, כל זאת משום שמדברים בשעה שהציבור מתפלל בבתי כנסיות ובעבור זה, באה הרעה הגדולה על ראשי עם קדוש ונתחייבו במכת "דבר" כי פגמו באות ו' של "דבור" ונעשה "דבר". מיד לאחר מכן ייסד" מי שבירך" מיוחד, לאותם שאינם מדברים בשעת התפילה והפיצוהו בכל תפוצות ישראל. וידוע, שבאותו זמן, נחלקו שני קדושי עם ישראל, על מה כל הרעה הזאת באה לעם ישראל?! אחד מקדושי עם ישראל, סבר, בעוון ייחוד- שהיו מתייחדים עם בנות ישראל בלי חתונה; ואחד סבר, בעוון שמדברים ומזלזלים בבתי כנסיות. עמדו חכמים באותו הדור ואמרו: הבה ונבדוק איזה סברה היא האמת, האם הייחוד או הדיבור בבתי כנסיות? הלכו ולקחו ילד קטן, כבן 5 והניחו לפניו תנ"ך ואמרו לו שיפתח את התנ"ך ובפסוק שיצביע, זו הסיבה למה כל הרעה הזו הבאה על עמנו. פתח הילד את התנ"ך ויצא הפסוק: "הכזונה יעשה את אחותינו" ראייה ניצחת שהכל בגלל איסור ייחוד, כך אמר אותו חכם כסברתו. אמר לו הצדיק השני, יפתחו תרגום יהונתן בן עוזיאל, מה מפרש על הפסוק הזה ומצאו: "לא יאי למהוי מתאמר בכנישתהון דישראל" (פירוש- לא טוב שידברו בבית הכנסת של ישראל). אם כך, דבר מדהים- פירוש של אותו צדיק ראשון, בגלל ייחוד ופירוש של יהונתן בן עוזיאל, בגלל שלא טוב שידברו בבתי כנסיות של ישראל. אם כך רואים ששני העוונות הקשים האלו, ייחוד ודיבור בבית הכנסת, משקלם משקל כבד וקשה ומשקל חמור הוא לעשות אף וחימה על כלל עם ישראל. וידוע, המעשה המובא על קדוש עם ישראל, רבי מנחם מנדל מרימנוב, אשר מו"ר זקני רבנו מאיר אבוחצירא, היה אומר שסגולה להינצל בשעת צרה, רק לקרוא בשמו של רבי מנחם מנדל מרימנוב וישועה קרובה לבוא. ידוע, בתקופתו הייתה חבורת הקוזקים, הידועה ברשעותם ובאכזריותם ואלוקיהם הם סוסיהם, אשר היו אוהבים ומכבדים ובכל כוחם עשו כדי לשמור ולכבד ולהטיב עם סוסיהם. באחד מן הימים, הגיעו לעירו של רבי מנחם מנדל מרימנוב, חבורת קוזקים אכזרית וחיפשו מקום לשמור את סוסיהם והמקום המהודר והטוב ביותר בעיר, מצאו את בית הכנסת והודיעו לגבאי בית הכנסת, שיפנו את בית הכנסת, משום שלמחר בבוקר, רוצים הם להחנות את סוסיהם בבית הכנסת. באו כל הקהל, בבכי ובצער, בפני רבי מנחם מנדל מרימנוב ואמרו לו: איך יחללו את בית אלוקינו?! ישבו לטקס עצה ופתאום אחד מן הקהל קם ואמר: יש לי רעיון ועצה טובה - בגג בית הכנסת יש חור ונוזל מים מן התקרה. נלך ונספר לקוזקים, על החור ושסוסיהם יירטבו ולכן, מוטב שייקחו את הסוסים למקום אחר, נוח יותר, אשר לא מטפטף גשם מהתקרה. עמד רב מנחם מנדל מרימנוב, בחרדה גדולה וצעק ואמר: מייד ילכו לתקן את הנזילה בבית אלוקינו! עמדו כמה מן הקהל וניסו להביע את דעתם, שטוב לעשות את הדרך הזו ולספר על הנזילה וזה יציל מחילול בית המדרש. הרב מנחם מנדל מרימנוב, עמד איתן בדעתו וצעק ואמר: כל הגזירה הקשה, לחלל את בית המדרש באה בעוון הנזילה בבית המדרש וכאשר יתקנו זאת, כל הגזירה תתבטל. מיד הלכו, כמצוות רבם, לתקן את הנזילה. בעודם מתקנים, הגיע שליח מן הקוזקים והודיע, שאינם חונים עוד בעיר וקיבלו פקודה לנוע לכיוון אחר. ידע האדם, שחובה ומצווה על כל יהודי ויהודי, להדר ולקדש את בית ה' וידוע, שביום שנחרב בית המקדש, הקדושה והאמונה נמצאת בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. ועל זה אמרו חז"ל: "אבן מקיר תזעק" - שבשעת חורבן בית המקדש, לקח הקב"ה מכל אבני בית המקדש ופיזרם, בכל העולם כולו ובכל מקום, שנפלה אבן מבית המקדש, נבנה בית מדרש, בית כנסת, ישיבה, או מקום של תורה. אם כך, בכל בית כנסת, יש אבן וחתיכה מבית המקדש ומי שמחלל, או לא נוהג בכבוד, בבית הכנסת, מחלל את בית מקדשנו. נקבל על עצמנו במוצאי שבת קודש, מהיום ולהבא, לכבד יותר בתי כנסיות ובתי מדרשות, להיזהר בכבודם וכמה שאפשר יותר להדר זה נתפלל להקב"ה ולירושלים עירך ברחמים תשיב ויהיה שבוע זה לטובה ולישועה וגאולה שלמה בקרוב. בית הרב. בברכה,
מגזין אשדוד
שבוע טוב, שבוע אשר בו חל ראש חודש אב
שבוע טוב, שבוע אשר בו חל ראש חודש אב, זמן חורבן בית מקדשינו. אמרו חז"ל: אחד מן הדברים, אשר מעכבים את הגאולה, הוא חוסר כבוד לבתי כנסיות ולבתי מדרשות. והזוהר הקדוש, בפרשת "תרומה", החמיר מאוד בעוון זה והחשיבו ככופר בעיקר. וידוע את אשר מובא במדרש שוחר טוב: אמר רבי יוסי בן קיסמא, פעם אחת הייתי מהלך וראיתי 300 גמלים טעונים באף וחימה ופגע בי אליהו הנביא ואמר לי, זה למי שמדבר בבתי כנסיות. וכך הגמרא במסכת מגילה אומרת: אלוקים נמצא בעדת אל והמדבר בבית הכנסת, כאילו הופך עורו למול השכינה. וידוע, החלום המזעזע, אשר חלם התוספות יום טוב בשעת ת"ח ות"ט נהרגו עשרות אלפים מעם ישראל במיתות משונות ואכזריות, אשר אוזן לא שמעה עליהם מעולם; חתכו ידיים ורגליים של ילדים ונתנו להם לפרפר ולגסוס ולמות; קברו ילדים עם הוריהם, חיים באדמה; היו לוקחים ילדים חיים וצולים אותם באש ומחייבים את ההורים לאכול את בשרם; לא הייתה מיתה משונה, או מחשבה רעה וזדונית, אשר לא עשו. קרעו ספרי תורה ועשו מהם שקים ונעליים לרגליהם; מהתפילין היו מייצרים נעליים ועם ישראל, בבוקר היו בוכים, מי יתן ערב ובערב בוכים, מי יתן בוקר. וידוע, שבאותו זמן, הרגו את הגאון הקדוש המקובל האלוקי רבי שמשון מאסטרופילוי ומיתתו הייתה מיתה קשה ומשונה ביותר, לקחו קידון חד ודקרו, למטה בגופו והוציאו דרך ראשו וזאת הייתה אחת השנים הקשות, אשר עברה על עם ישראל והייתה עת צרה ליעקב, אשר כמותה לא נראתה ולא הייתה. עד שקם איש אלוקים קדוש, בעל התוספות יום טוב ובתעניות ובשאלות חלום שיודיעוהו מהשמיים, בשל מי הצרה הגדולה הזאת? ובלילה חלם, כל זאת משום שמדברים בשעה שהציבור מתפלל בבתי כנסיות ובעבור זה, באה הרעה הגדולה על ראשי עם קדוש ונתחייבו במכת "דבר" כי פגמו באות ו' של "דבור" ונעשה "דבר". מיד לאחר מכן ייסד" מי שבירך" מיוחד, לאותם שאינם מדברים בשעת התפילה והפיצוהו בכל תפוצות ישראל. וידוע, שבאותו זמן, נחלקו שני קדושי עם ישראל, על מה כל הרעה הזאת באה לעם ישראל?! אחד מקדושי עם ישראל, סבר, בעוון ייחוד- שהיו מתייחדים עם בנות ישראל בלי חתונה; ואחד סבר, בעוון שמדברים ומזלזלים בבתי כנסיות. עמדו חכמים באותו הדור ואמרו: הבה ונבדוק איזה סברה היא האמת, האם הייחוד או הדיבור בבתי כנסיות? הלכו ולקחו ילד קטן, כבן 5 והניחו לפניו תנ"ך ואמרו לו שיפתח את התנ"ך ובפסוק שיצביע, זו הסיבה למה כל הרעה הזו הבאה על עמנו. פתח הילד את התנ"ך ויצא הפסוק: "הכזונה יעשה את אחותינו" ראייה ניצחת שהכל בגלל איסור ייחוד, כך אמר אותו חכם כסברתו. אמר לו הצדיק השני, יפתחו תרגום יהונתן בן עוזיאל, מה מפרש על הפסוק הזה ומצאו: "לא יאי למהוי מתאמר בכנישתהון דישראל" (פירוש- לא טוב שידברו בבית הכנסת של ישראל). אם כך, דבר מדהים- פירוש של אותו צדיק ראשון, בגלל ייחוד ופירוש של יהונתן בן עוזיאל, בגלל שלא טוב שידברו בבתי כנסיות של ישראל. אם כך רואים ששני העוונות הקשים האלו, ייחוד ודיבור בבית הכנסת, משקלם משקל כבד וקשה ומשקל חמור הוא לעשות אף וחימה על כלל עם ישראל. וידוע, המעשה המובא על קדוש עם ישראל, רבי מנחם מנדל מרימנוב, אשר מו"ר זקני רבנו מאיר אבוחצירא, היה אומר שסגולה להינצל בשעת צרה, רק לקרוא בשמו של רבי מנחם מנדל מרימנוב וישועה קרובה לבוא. ידוע, בתקופתו הייתה חבורת הקוזקים, הידועה ברשעותם ובאכזריותם ואלוקיהם הם סוסיהם, אשר היו אוהבים ומכבדים ובכל כוחם עשו כדי לשמור ולכבד ולהטיב עם סוסיהם. באחד מן הימים, הגיעו לעירו של רבי מנחם מנדל מרימנוב, חבורת קוזקים אכזרית וחיפשו מקום לשמור את סוסיהם והמקום המהודר והטוב ביותר בעיר, מצאו את בית הכנסת והודיעו לגבאי בית הכנסת, שיפנו את בית הכנסת, משום שלמחר בבוקר, רוצים הם להחנות את סוסיהם בבית הכנסת. באו כל הקהל, בבכי ובצער, בפני רבי מנחם מנדל מרימנוב ואמרו לו: איך יחללו את בית אלוקינו?! ישבו לטקס עצה ופתאום אחד מן הקהל קם ואמר: יש לי רעיון ועצה טובה - בגג בית הכנסת יש חור ונוזל מים מן התקרה. נלך ונספר לקוזקים, על החור ושסוסיהם יירטבו ולכן, מוטב שייקחו את הסוסים למקום אחר, נוח יותר, אשר לא מטפטף גשם מהתקרה. עמד רב מנחם מנדל מרימנוב, בחרדה גדולה וצעק ואמר: מייד ילכו לתקן את הנזילה בבית אלוקינו! עמדו כמה מן הקהל וניסו להביע את דעתם, שטוב לעשות את הדרך הזו ולספר על הנזילה וזה יציל מחילול בית המדרש. הרב מנחם מנדל מרימנוב, עמד איתן בדעתו וצעק ואמר: כל הגזירה הקשה, לחלל את בית המדרש באה בעוון הנזילה בבית המדרש וכאשר יתקנו זאת, כל הגזירה תתבטל. מיד הלכו, כמצוות רבם, לתקן את הנזילה. בעודם מתקנים, הגיע שליח מן הקוזקים והודיע, שאינם חונים עוד בעיר וקיבלו פקודה לנוע לכיוון אחר. ידע האדם, שחובה ומצווה על כל יהודי ויהודי, להדר ולקדש את בית ה' וידוע, שביום שנחרב בית המקדש, הקדושה והאמונה נמצאת בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. ועל זה אמרו חז"ל: "אבן מקיר תזעק" - שבשעת חורבן בית המקדש, לקח הקב"ה מכל אבני בית המקדש ופיזרם, בכל העולם כולו ובכל מקום, שנפלה אבן מבית המקדש, נבנה בית מדרש, בית כנסת, ישיבה, או מקום של תורה. אם כך, בכל בית כנסת, יש אבן וחתיכה מבית המקדש ומי שמחלל, או לא נוהג בכבוד, בבית הכנסת, מחלל את בית מקדשנו. נקבל על עצמנו במוצאי שבת קודש, מהיום ולהבא, לכבד יותר בתי כנסיות ובתי מדרשות, להיזהר בכבודם וכמה שאפשר יותר להדר זה נתפלל להקב"ה ולירושלים עירך ברחמים תשיב ויהיה שבוע זה לטובה ולישועה וגאולה שלמה בקרוב. בית הרב. בברכה,
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
 
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה